Chesed L'Avraham - Rabbi Avraham Azulai: Ma’ayan 1// Nahar 9 חסד לאברהם

Ma’ayan 1// Nahar 9

We are in spiritual world history class. In this chapter, Rabbi Avraham Azulai speaks about the second “providential watch”, which takes place after the primordial sin of Adam. The negative impact of the primordial sin is comparable to that of the destruction of the Temple where Kabbalah says the two letters Hey (Binah and Malchut) of G-d’s holy name went into exile.

Those supernal sources become shut and had never since been reopened since the sin. Meaning , that the revelation of Keter (the Divine subconscious) become shut from becoming revealed within Chochmah (Divine intelligence). The two adjoining Middot (Sefirot) were now unable to receive Divine flow from their supernal root of Keter.

The primordial sin caused the world to descend down into the Klipah (literally husk or shell but referring to negativity) not to become elevated until the world will reach it’s final rectification when the world will be cleansed from it’s impurity.

There was a brief respite in the world’s impurity when the Children of Israel stood on Mount Sinai and their bodies and the world temporarily became purified. This however was short lived for they sullied them selves with the sin of the golden calf. The true fixing -Tikkun will occur in the future.

Throughout the generations, some fixed and some destroyed. For example the early generations lived a long life because they were close to the source. Their prolonged life was emanated from Arich Anpin (the lower level of Keter). Since the sin of Adam until Abraham, the generations destroyed and profusely increased the negativity, causing the Klipah to prevail thereby shutting down the revelation of the “fountains” until they were all covered up. The spiritual revelation of the world has since been from the world of Asiyah (the lowest of the 4 spiritual worlds).

Exemplary individuals- Tzadikim temporarily fixed and “buttressed” the Shechinah (Divine presence), causing brief respites of Divine goodness to prevail due to the mercy of G-d. The wicked however had the opposite effect. This constant adding of goodness by the Tzadikim and negative actions of the wicked is a pendulum found in the reality of exile. The few Tzadikim did not have the overwhelming power to overturn the tide of negativity which the multitude of the generations caused.

Join us for our Master Class series on the Chesed L'Avraham www.livekabbalah.com/join

Here is the Hebrew version of the chapter:

נהר ט - הזמן וההנהגה השנית:

הזמן השני וההשגחה השנית הוא אחר חטא אדם הראשון, והיה ענינו ממש כעין חורבן הבית (וגלות) [וגלו] שני ההי"ן ממש בעונו, ואותן המקורות העליונים שנסתמו שוב לא נפתחו מיום שחטא, (וזהו היה על ידי) [והיינו סוד] פתיחת מקורי הכתר אל החכמה, וחטאו גרם שנסתם הכתר, דהיינו שלא הוכנו שני מדות אלו שהם חכמה ובינה לקבל מן השרשים אשר בכתר עליון, והוריד כל מציאות העולם אל תוך הקליפות ושוב לא נתקנו עד לעתיד לבא שיצא העולם מזוהמתו, אלא בזמן שעמדו ישראל על הר סיני שאז פסקה זוהמתן מגופן והיו מזומנים לשאר התיקונים, וחזרו וקלקלו את הכל, אמנם עיקר התקון [שיש בידינו] הוא שיהיה לעתיד:

והנה נמשכו הדורות קצת מתקנים וקצת מחריבין [כמו בדורות הראשונים], ועכ"ז לקורבתם אל מקורות האור נשאר להם אריכות הימים והשנים שהוא מצד הארי"ך אנפי"ן דהיינו המקורות שנסתמו. ומחטא אדם הראשון עד אברהם כל הדורות ההם קלקלו [העמיקו הדחתו] והשחיתו ולא תקנו אלא אדרבה הם גרמו תגבורת קליפות וכל המקורות נסתמו, והיה כל העולם מתנהג [בהגהגת אופן] כהנהגת גלותינו זה, ועם היות שהיו אז גם כן צדיקים בדור ההוא שהיו הולכין ומתקנים, עכ"ז לא היה סיפוק במעשיהם לתקן אלא גרמו סעד וסמך אל השכינה, דהיינו פקידה מועטת שפוקד הקב"ה אל השכינה ומרחם עליה ויעלה ויוסיף השפע קצת במדרגות אופן, כך ממש היה ענין של הצדיקים והרשעים אשר הרשעים מוסיפין ברשעתם עד שצדיקים שבדורות לא היו סיפוק בידם לתקן את אשר עוותו הרבים. וזמש"ל: